מוזמנים לעיין בעבודת המחקר שכתב רמי פלר – מה בין דת לכת
לצרוב את המסרים השיווקיים שלך במוחם של המאזינים ברדיו
איך לכתוב ג'ינגל זכיר ?
אין כמו הרדיו הוותיק והטוב לחשיפת מוצרים חדשים, להטמעת שמות, ליצירת סקרנות ולהנעה לפעולה כל זאת בעלות נמוכה יחסית. שימוש נכון ומפולח במדיום זה, יתמוך בפעילות הפרסומית שלך באמצעי המדיה האחרים ויאפשר לך לצרוב את המסרים השיווקיים שלך במוחם של המאזינים באפקטיביות שתפתיע גם אותך .
מסר אחד פשוט
המאזין שלך עסוק באלף דברים אחרים, מוצף ברעשים ובתשדירים מתחרים וגרוע מכך, הוא די עצלן. האם תשדיר הרדיו שלך פונה אליו מיד עם מסר אחד פשוט ?
תשומת לב מיידית
האם התשדיר שלך תופס את תשומת לבו של המאזין מהר ככל האפשר, באמצעות פנייה אישית, אמירה מפתיעה, אפקטים קוליים מעולם החוויות שלו, הבטחה דרמטית או מוזיקה קליטה במיוחד ?
מדבר למאזינים
הרדיו פונה למאזין בודד. דבר אליו באופן פעיל ולא סביל. תהיה אמפאטי. אל תפגע בו ואל תתקוף אותו. שמור על אמינות ואל תגזים במחמאות למוצר שלך. בהפקת ג'ינגל וודא שהמוסיקה מתאימה לקהל ולמסר .
תדירות והשמעה
האם פריסת התשדירים מבטיחה תדירות השמעה אפקטיבית ? האם היא מותאמת להרגלי ההאזנה של קהל היעד שלך ? האם התשדיר חוזר שוב ושוב על המסרים העיקריים ועל זיהוי המוצר
כלל מספר חמישה
האם העברית נכונה ? התשדיר הוא הפרצוף של המותג שלך. היעזר בשירותי הלשונאים העומדים לרשותך בתחנות הרדיו השונות .
מעורר דמיון
הרדיו אינו מדיום חזותי. הפעל את דמיונו של המאזין והוא כבר ישלים את החסר
מלכודת ההומור
תשדיר הומוריסטי יכול "לתפוס" היטב, אך קח בחשבון שאין תשדיר יותר פאתטי מתשדיר הומוריסטי שאינו מצחיק .
קליט ומניע
האם התשדיר בנוי ממשפטים קצרים וממילים מוכרות הנקלטות בקלות ? האם השפה היא שפה מדוברת? האם כלולות בו מילים מפעילות כמו "היום!" "בלעדי !" "עכשיו !" "מתנה !" ? האם הוא מסתיים באמירה חד משמעית ? מניע את המאזין לפעולה ?
מסרים אקטואליים
הרדיו הוא כלי תקשורת אקטואלי. אל תקליט את התשדיר עד הרגע האחרון ואל תעלה לאוויר תשדיר שאינו אקטואלי .
התשדיר שהוצע לך עומד בכל הקריטריונים הנ"ל ? מעולה. עכשיו תהיה כן עם עצמך:
התשדיר יצא משעמם ? דרוש מהקופירייטר שלך אופציות נוספות .
לפי רמי פלר ישנם הרבה מקרים בהם רבנים יכולים להיות חשודים כשרלטנים. הנה כמה ציטוטים אשר הובאו בתקשרות למקרים אפשריים כאלו.
"הרב ניר בן ארצי מהמושב תלמים, שהתפרסם כנהג טרקטור בגוש קטיף וסופר עליו כי הוא בעל יכולות על טבעיות. בשנת 2005 נעלם בן ארצי באורח פתאומי, ומאמיניו קיבלו מסרים בשמו, לכאורה, דרך מנהלי העמותה שלו. לאחר כמעט שלוש שנים "בשבי" חזר בן ארצי וסיפר שאנשיו, המנהלים את כספי העמותה שלו, הכריחו אותו לכתוב מכתב שבו הוא מייחס לעצמו סטיות והפרעות נפשיות .
"בכל המקרים שהוזכרו לעיל הרבנים היו הקורבנות ולא האשמים, אך גם עובדה זו לא הנמיכה את הסערה שהצית השבוע פרשן חרדי מוכר שטען ברדיו "קול ברמה" בתוכנית של מוטי לביא את מה שרבים חושבים ולא העזו לומר : "את הרב שטיינמן לא סוחטים, את הרב עובדיה לא סוחטים. אף אחד לא אומר שלרב פינטו יש חלק בזה, ברור שהוא צח כשלג, אבל למה נדבקת לו סחיטה ? כי הוא מחובר לכסף גדול, הוא מחובר לטייקונים. "
"הפרשן הצית ויכוח סוער. "אף פעם לא היה בעולם החרדי אדם צעיר שנהיה גדול. נהיה פה דור אינסטנט, דור הפיצה, שרוצים הכל מהר ועכשיו", אומר איש תקשורת חרדי, "אף אחד לא ידע מי זה הרב שטיינמן עד גיל 75 , מי שמע על הרב שך עלד גיל 70 ? פתאום היום צצים כל מיני שמות שמעולם לא שמעת עליהם קודם, ומתחילים לספר עליהם סיפורי ניסים ומעשיות, והופה הם הופכים למקובלים" .
"היום קל מאוד להפוך למקובל. בסך הכל צריך יועץ תקשורת טוב, מעין לוביסט, שיטווה לך קשרים עם הגווארדיה השלטת במדינה. ברגע שיצרת קשר עם טיייקון, שני שרים, כמה עיתונאים, ואפילו עם עבריין אחד לשעבר אתה בבדרך למעלה", טוען איש התקשורת החרדי. "ההבדל בין הרבנים – המקובלים ל'גדולים' הוא, שאותם לא תמצא במסיבות הודיה עם ח"כים וניצבים. 'גדול דור' גר בדירת שני חדרים בבית מתקלף עם מקרר אמקור ישן", הוא מסביר" .
"כתוב בפרקי אבות 'לא עם הארץ חסיד' אדם שלא למד ולא טבל עצמו בשישה סדרי משנה לא יכול להיות בעל יכולת רוחנית", אומר רב בכיר. "פתאום קמים אנשים ובגיל 24 הם עסוקים בקבלת קהל במשך היום ובכסף, מאיפה הם יקבלו את התורה ?" הוא אומר בכעס .
"פעם הידע היה מקור כוח. רב גדול היה מי שממית את עצמו באוהלה של תורה, שפסיקות ההלכה שלו היו סקופ בפני עצמן. היום כל אחד יכול להיות מקובל. צריך להבין דבר או שניים בפסיכולוגיה, לדעת לדבר יפה, כריזמה, משרד יחסי ציבור טוב, כמה עיתונאים מעריצים, עדת חסידים שתמיד יהיו בסביבתך, וטייקונים. בנוסף, צריך כסף כדי לקנות ידיעות באתרים החרדיים. היחצ"ן משלם, אז מה אכפת להם לכתוב על האדמו"ר ועל הטייקון שאיתו ? "
לדבריו, "התורה האמיתית היא בדיוק נגד כל הדרך שלהם. היא נגד גלגול של סכומי עתק, היא דוגלת בפתגם 'שונא מתנות יחיה', היא בעד צניעות וענווה. גדלות בתורה היא המפתח הראשוני" .
"הרב מבהיר כי הוא לא מזלזל בעולם המיסטיקה והקבלה: "תראה את הרב יעקב עדס, שכתב המוני ספרים, יושב בחדר קטן בלי עדת מעריצים, בלי טלפון. מדובר בתלמיד חכם עצום בלי הטררם מסביב. יש קבלה ומיסטיקה, אבל רק לאנשים שבאמת מבינים בכך ומקדישים את חוכמתם ושנותיהם לכך" .
"ד"ר ניסים ליאון מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן טוען שאין חדש תחת – השמש. "תמיד היה קשר בין דת לכוח וקשרים", הוא קובע. "אחת התפיסות הנאיביות היא שאנשים רוחניים הם נטולי אינטרסים, וזה לחלוטין לא נכון. האינטרסים משרתים אידיאולוגיה. ברגע שפותחים את השורות כדי להשיג את האינטרסים הללו נתקלים בתופעות מגוונות, והמצב מאבד שליטה" .
"ד"ר ליאון מסכים שדווקא התרבות החילונית משפיעה על התופעה. "החילוני רוצה קשר מקוטע עם הרבנים, הם כמו מוצר צריכה. יש רבנים שמשחקים את המשחק, מקבלים סטטוס, ממון, קשרים ובונים רשתות ויש לזה לא מעט יתרונות וחסרונות" .
- ראשית דרכן של דתות ואומונות מסויימות החלה כ"כת". כך הדבר לגבי הדת הנוצרית, – למשל, כאשר יחידים נתקבצו סביב ישו מנצרת. גם האיסלם מספר על תחילת דרכו של מוחמד, נביאם, כמנהיג כת. ברם, גם אם נאמר שהדתות הגדולות החלו דרכן כ"כת", ואפילו ננקטו בהן דרכי- הונאה, הרי שבמרוצת הדורות הפכו דתות אלו לממוסדות, ומשעה שקיבלו לגיטימציה, שוב אין מזהים בהן סממנים של הונאה, ניצול, הולכת שולל, סחטנות, ניצול כספי, שטיפת מוח וכיו"ב .
- גם אם ישנם אנשים מסויימים באותה דת שרלטנים – המתיימרים להיות (או מציגים עצמם) "רבנים", "מקובלים", "באבא", "צדיקים" המנצלים את – מאמיניהם וסוחטים מהם כספים בדרכי הונאה, כדרכם של מנהיגי הכתות, וישנם כאלה אין – להחשיבם כמנהיגי הדת. ניתן לומר על שרלטן כזה שהינו "רב מתחזה", "באבא נוכל", "צדיק מזוייף", או כל כינוי הולם אחר, אולם בוודאי שאין מקום לומר שאדם כזה מייצג את הדת, ואין בר דעת אשר – יפסול בשל התנהגותו הנלוזה של ה"באבא" השרלטן את הדת. זו תמשיך להיחשב כלגיטימית, בלא קשר למתחזים ולמאחזי העיניים המציגים עצמם כ"רבנים" .
- מאחר שהדתות הוכרו כלגיטימיות ופועלות בדרכי יושר, ומכיוון שהן אינן עונות לאף אחת מן ההגדרות התואמות "כת", הרי שכל עוד פועלים נציגי הדת להפצת מערכת האמונות הדתית שלהם בדרכים הלגיטימיות, כמקובל בתרבותנו, אין מקום לומר שנעשים כאן מעשי הונאה, ניצול, "שטיפת מוח" וכיו"ב. הן אמת, שהדת הנוצרית נהגה לאורך דורות רבים בדרכי "שכנוע" בלתי הולמים, בדרכי כפייה, אלימות, עינויים והעלאה על המוקד (באמצעות מוסד האינקוויזיציה שנהג בספרד ובפורטוגל, בימי ה'אנוסים', וכדוגמת שיטות הרצח של אבירי מסעי הצלב). ידועים מעשיה הרבים של – הכנסייה בכל הנוגע להעברה על דת של בני דתות אחרות. בארצות מסויימות, נהגו כך גם אנשי האיסלאם (כדוגמת המאורעות של אנוסי משהד באיראן)/
הכת של מיכאל לייטמן
כאן המקום לציין, במסגרת התייחסותו של רמי פלר ל"כתות" פסבדו יהודיות, את הכת של מיכאל לייטמן, כת ה'קבלה' הנקראת "בני ברוך ". ברי לכל, כי מנהיג הכת, לייטמן, שאב ידע נרחב ממקורות היהדות, ואין ספק שהוא מגלה ידע נרחב בתחום הקבלה. על פי דבריו, הוא רכש את הידע ה'קבלי' שלו מהרב אשלג, בנו של מחבר פירוש 'הסולם', אותו שימש במשך תקופה בחייו. למרבה הפלא, סטה לייטמן מדרכה של היהדות הנאמנה, וכקודמיו, ישו הנוצרי ושבתי צבי, מורה לייטמן לחסידיו מעריציו ש"כיום אין כבר צורך בקיום המצוות המעשיות על פי ה'שולחן ערוך', ואין אנו צריכים אלא ל'קבלה' בלבד". מאחר שכך, הוציא לייטמן את עצמו ואת קבוצתו מן היהדות, והקים כת חדשה, "זרם" ישן בלבוש חדש. מאחר שהיהדות, אליבא דלייטמן, הינה "דרך פרימיטיבית מנוונת", ברי לכל מבין שאין לו ולמאמיניו כל שייכות לדת היהודית, ולא מדובר ברב כי אם ב"גורו". ואכן, ב"כת" הקבלה של לייטמן ניתן לזהות סממנים ראשוניים של אינדוקטרינציה , של הונאה והולכת שולל .
אכן, קשה יותר לזהות אצל לייטמן שימוש בטכניקות שהזכרנו לעיל, פרט לעובדה שאת סדנאותיו והרצאותיו המרובות הוא מוסר בשעות לילה מאוחרות ביותר או בשעות מוזרות כמו – 3 עד 6 לפנות בוקר. לגרעין הקשה, כלומר ל"מתקדמים" , יתכן שיש הרצאות נוספות מעבר לכך. מוזרמים לכת זו כספים רבים, הכת עורכת מסעי שכנוע לגיוס תרומות מדובר במיליונים רבים בכל שנה, וככל הידוע לנו, הם עברו את הסכום של 20 מיליוני ₪ תרומות בשנה. על כן, הגם שכת זו אינה עונה על מלוא ההגדרות האחרות כשאר הכתות ה 'קלאסיות' היא בהחלט ניתנת להגדרה כ"כת", גם אם עדיין לא הוכחה כמסוכנת ברמת הסיכון הגבוהה של כת הסיינטולוגיה, הרי קרישנא, שיבננדה, אושו וכתות אחרות .
חשוב להבחין בין כת "מתחילה " לבין כת "ותיקה" ומבוססת. כשם שאבחנה כזו קיימת בעולם העסקים, כך גם הכת המתחילה כמוה כעסק קטן, נאמר: חנות אלקטרוניקה פינתית, אשר במרוצת השנים הולך וגדל, הופך לעסק מכניס וגדול, ולבסוף הופך לרשת של חנויות כל בו. כך הוא, כאמור, בענף העסקים, וכך גם ב"עסקי הרוח". אנשי ה"כתות" מנהלים 'עסק', פשוטו כמשמעו. זהו עסק לכל – דבר, אלא שהסחורות הנסחרות בו הינן : נשמות ונפשות תמימות. מנהיגי הכת אינם אלא סוחרי נשמות, לנצלן ולהרויח מהן . כתות רבות צצו לאחרונה בארץ ובעולם, ולפי רמי פלר אצל החדשות שבהן קשה, כמובן, לזהות את סממני ה"כת" לכל הגדרותיה, כשם שעסק מתחיל משקיע יותר ומרוויח פחות. גם אנשי הכתות ממעטים להציג לראווה את שיטות ההונאה והניצול שלהן, על כל פנים בתחילת דרכם
ניטול לדוגמה " באבא" מתחיל, אשר טרם התפרסם כעושה נפלאות וכבעל קמיעות, "סגולותיו" טרם הוכחו, ו"המים הקדושים" שלו עדיין לו הופצו ברבים. מאחר שעדיין חדש הוא, בלתי מוכר, הרי שהיכולות האירגוניות שלו טרם נתבססו. ככל שיגדל ארגונו, יתרבו חסידיו ומאמיניו, יוכל להפעיל את שיטותיו להגדלת ה'עסק'. הכתות המבוססות מפעילות סדנאות, קורסים, אתרים ומכירות ספרים וקלטות, יש להן שלוחות וסניפים ברחבי העולם. כל זה מצריך תקציבי ענק. לכתות המתחילות, ואף לאלו שבאמצע דרכן, אין האמצעים הדרושים לכך. על כן קשה יותר לזהותן, כל עוד הן 'בחיתוליהן', בראשית דרכן. מה גם שהכתות המתחילות פועלות בזהירות יתירה, המניפולציה שלהן קשה יותר לזיהוי. ברם, משעה שברור שהיא עונה על ההגדרות של "כת", נוכל לזהות את 'אותה גברת בשינוי האדרת': השיטה זהה, הטכניקה קבועה, האינדוקטרינציה מאורגנת, והעסק מתחיל להיות משומן.
אכן, אחד הדברים הקשים עבורנו הוא מלאכת הזיהוי והאיבחון : בשעה שמגיעות אלינו תלונות בדבר קיומו של "מורה רוחני " כלשהו, "רב" או "בא בא", "כומר" או "הוגה דעות", לרוב בעל אישיות כריזמטית, המושך סביבו קבוצת מאמינים ניצבים אנו בפני השאלה הקשה: האמנם מדובר בהתארגנות לגיטימית, בקבוצה דתית נקיית כפיים, בסתם תלמידים החפצים ללמוד ולהחכים מפי רבם, או שמא לפנינו ארגון מתוחכם הפועל בראשו תו של מנהיג ממולח תוך נסיון להונות ולנצל את התמימים שבינינו .
צבירת ותק מביאה לינצול כספי
הזכרנו לעיל, שאחד המאפיינים הבולטים המבחינים "כת" הינו הניצול הכספי. אם אמנם בתחילה מתבקש המצטרף החדש "לתרום" תרומה סמלית, קטנה, "לכיסוי ההוצאות", הרי ככל שהוא נכנס יותר פנימה ומשתקע רובו ככולו בהווייה של ה"כת", נדרש הוא לשלם יותר ויותר, עבור קורסים, כ'מס חבר', כתרומה או כהקדש. לדוגמה, הכת המסוכנת והגדול השבכולן, כת הסיינטולוגיה, סוחטת מחבריה כספים רבים : בתחילה מדובר בסכומים שבין 50 ₪ ל- 100 ₪ עבור סדנה או קורס, לעיתים ההרצאות ניתנות חינם, ובמשך הזמן מגיעות ההוצאות לסכומים מרקיעי שחקים, כדי – 10,000$ דולר עבור קורס. להשתתפות בקורסים המתקדמים שב"כת" יש הנדרשים לשלם 50,000$ . כל
ההון הזה נגרף לכיסיהם של ראשי הכת, שהונם נאמד בסכומים דמיוניים, במיליוני דולרים, וכך העסק פורח. האלמנט הזה, אלמנט הניצול הממוני, אינו קיים בדתות, אלא הוא ייחודי ל"כתות" בלבד.
הדתות אינן מתאפיינות באותה מערכת משומנת היטב של תשלומים ותרומות במסווה של סדנאות, הרצאות, קורסים, ותשלומי 'מס חבר' רבים כפי שהדבר נעשה בכתות. אמנם, בל נחטא לאמת, נציין שתשלומי 'מס חבר' נגבים לעיתים בדתות השונות, אם זה במסגרת הקהילתית של בית הכנסת, הכנסייה או המסגד. אלא שגם כאן ההבדל ברור ביותר : מס חבר הנגבה בבית כנסת, בכנסייה או במסגד כשמו כן הוא : מס חבר לכיסוי הוצאות ממשיות, והוא אכן סמלי וצנוע. ברור, שלא כל מסגרת הגובה תשלום לכל הבאים בשעריה נכנסת בקטגוריה של "כת", שאילו כך היה, היו כל האוניברסיטאות, המכללות והמוסדות האקדמאיים נחשבים ל"כתות", ולא כך הוא, כמובן. התשלום
במקומות התפילה ובמוסדות הלימוד הינו תשלום קבוע מראש, אין בו אלמנט של סחטנות נצלנית, ואין כספים שנגבים עוד ועוד בהמשך. ברור, אפוא, שהמאפיין הזה, ניצול כספי, איננו המבחין היחיד של "כת" אלא כשהוא מצורף להגדרות הקודמות שהזכרנו .
חשוב להבחין בין דרכי שכנוע נאותים, לגימטיים, חוקיים ומקובלים, שהינם בגדר המותר, לבין דרכי שכנוע ערמומיים, שיש בהם משום אונאה, הולכת שולל, הטעייה, אחיזת עיניים וסילוף המציאות .
מטבעם של דברים, ועל פי ההגיון הפשוט, כמו גם על פי החקיקה בעת החדשה, מציאות החיים מחייבת מצב בו יהא כל אדם רשאי להאמין באמונותיו, להחזיק בדעותיו ובהשקפותיו, ואף להפיצן לאחרים בצורה חופשית, ככל רוכל המשווק את מרכולתו. עם זאת, כשם שהרוכל עומד בפני דרישות מסויימות, כגון תשלום מס הכנסה כחוק, עמידה בדרישות משרד הבריאות כשמדובר בשיווק מזון או השירות הווטרינרי, כך נדרש גם המפיץ של אידיאולוגיות ורעיונות לעמוד בפני דרישות מסויימות, כגון צנזורה, הבוחנת הפצת דעות ואידיאולוגיות מסויימות(בדיקת תכנים)כגון פיקוח של משרד-החינוך, פיקוח של המועצה לביקורת סרטים ומחזות, וכל כיו"ב.
אימוץ אמונה
אין כל מניעה בפני אדם, כפרט, אם יחליט לאמץ לעצמו "אמונה" כלשהי , שלפיה, נניח, מלפפון הוא האל שלו, ולשכנע את עצמו שהוא "שמע" בת קול מן השמים, לפיה המלפפון דיבר אליו והורה לו לבצע תרגילים מסויימים. כל עוד הוא – נוצר את אמונותיו לעצמו. לפי הניתוח שמציג רמי פלר שונים פני הדברים כאשר הוא בא להפיץ ברבים את "אמונותיו" אלו, ואת "שליחותו" על פני אדמות. כאן, כאשר ברצונו להפיץ מעיינותיו החוצה, לרבים, נדרש הוא לעמוד בפני – ביקורת ופיקוח של הציבור, אם מטעמן של הרשויות ואם מטעמם של גורמים אחרים, המקובלים על הציבור ומיוצגים על פי חוק. הן אמת, שחופש הביטוי הינו ערך נעלה בחברה הדמוקרטית המתקדמת והמודרנית שלנו, עם זאת, גם הדמוקרטיה מכירה במושג "דמוקרטיה מתגוננת " תפיסה אשר על פיה זכאית הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני אידיאולוגיות פשיסטיות הבאות לקעקע את ישותה. מרצה רשאי, כאוות נפשו, להפיץ את דעותיו הפוליטיות ואף להטיף להן, כל עוד נעשית ההטפה בצורה לגיטימית, על פי המיגבלות של החוק ובהתאם לפיקוח הממלכתי מוסדי של הרשויות. חופש -הדעה והאמונה הינו נרחב ביותר כל עוד מדובר באדם כפרט, אולם הוא הולך ומצטמצם בשעה שאותן אמונות ודעות יוצאות מרשות היחיד ומתחילות להיות מועברות, משודרות או מושמעות ברשות הרבים.
הפצת אמונה
ככל שמדובר במסע שכנוע לרבים, עלינו להיות ערים וזהירים לנוכח כל צעד הנראה כנסיון להטיף – ולשכנע אחרים, יחידים או ציבור, לשנות דעות או להחדיר רעיונות, לקרוא להאמין במישהו או במשהו, ב'אדם' או ב'ערך'. בשלב זה, כשיש חריגה מגבולות אמונותיו של הפרט ודעותיו לכיוון של הטפה מיסיונרית וצעדי שכנוע בעלונים המחולקים ברחוב, לעוברים ושבים, או בתיבות הדואר, בפירסומות בעיתונות ובתקשורת, באתרי אינטרנט שומה עלינו להיות דרוכים וקשובים, ומעבר לכך, לעשות כל שביכולתנו ע ל מנת להתערב ולעצור, למנוע ולהתנגד לנסיונות השכנוע וההטפה. מחובתנו, כאזרחים וכאחראים איש לרעהו, לגלות אחריות אישית ואף מעורבות כל אימת שנזהה אדם "מנהיג", "גורו"גם אם במסווה של "רב", "כומר", "יוֹ גי" וכדומה, אשר הקים מערכת של – אמונות, רעיונות ודעות כלשהן, ומתעורר חשדנו שהמטרה הסמויה היא ללכוד "מאמינים חדשים", מצטרפים טריים, לרוב תמימים, צעירים, אך גם בעלי אמצעים כלכליים, ולנצל אותם, את ממונם, את כישוריהם ואת זמנם ומרצם. תופעות מעין אלו חורגות מעל ומעבר למקובל כ"הפצת דעות לגיטימית", אפילו בחברה המודרנית והמתקדמת ביותר. ואדרבה, היא הנותנת : ככל שחברה מסויימת שואפת להיות מתקדמת יותר, מודרנית ודמוקרטית יותר, פתוחה וליברלית יותר, אמורה היא לדגול ב"חופש לכל", ודווקא בשמו של החופש עליה להילחם נחרצות כנגד כל גילויי הטפה, שיכנוע, מיסיון וציד מאמינים, משום שאותו ציד ואותה מיסיונריות הינם האנטי תיזה הגדולה ביותר לחופש הפרט. הבדל ברור ביותר קיים בין סופר פורה, השואף להפיץ את ספריו ואת אמונותיו לקהל יעד נרחב ככל – האפשר, לבין שרלטן השואף להונות את הבריות, להוליכם שולל במסווה של אידיאולוגיה "רוחנית", כאשר מטרותיו האמית יות אינן אלא ניצול מאמיניו באופן מניפולטיבי לצרכי עצמו, למען ישרתוהו ויהיו לו לעבדים, לשעבד אותם או את ממונם, עת שהוא מרומם ומגדיל את האימפריה שלו, תדמיתית וכלכלית .
היכן נח הגבול
אם ישאל השואל: והלא כל איש עסקים שואף להגדיל את עסקיו ולמקסם את רווחיו ! יש להשיבו: אף – כשמדובר באנשי עסקים, ההבחנה ברורה ביותר בין עסקי נוכלות לבין עסקים שביושר, בין רווחים – שהושגו בדרכי מירמה לבין רווחים הוגנים. אינו דומה מנהל עסק כלכלי, העומד בראש פירמידה של עובדים רבים, אשר פועלים למען העצמת רווחי העסק, בתוך מערכת יחסים של עוב ד מעביד, ל"גורו" – העומד בראש פירמידה של "עסקי רוּח". "עסקיה" של הכת חדלים להיות לגיטימיים משעה שמנהיגיה – אינם בוחלים בנקיטת פעולות ודרכים שיש בהם משום מניפולציה על המחשב ה של הפרט, ובטכניקות שתלטניות מבית היוצר של תורת הפסיכואנליזה, בשיטות של אוטוסוגסטיה, "שטיפת מוח" היפנוזה, צ'אנטינג, אודיטינג ועוד .
מכאן, באים אנו לחיפוש ההגדרה הנאותה וההבחנה הברורה בין זכותו הלגיטימית של כל אדם להאמין ואף לפרסם את "תורת המלפפון" שלו, גם אם אין בה שמץ של אמת, על מנת "לזכות" את הרבים ו"לגאול את הדור", על פי השקפותיו ודעותיו, לבין שימוש בדרכי הונאה ו באמצעים לא-לגיטמיים ובלתי הוגנים להשפעה על שינוי דיעותיו של הזולת, כשהמטרה היא ניצול ושיעבוד של -מאמיניו. החקיקה העומדת לרשותנו כיום איננה מאפשרת לנו להעמיד לדין מנהיגים של "כתות", משום שעד כה טרם נוצרו הכלים הנאותים להגדרתן של הונאות רוחניות. שלא כבתחום העסקי מסחרי, בו -מוסדר כל נושא ההונאה בצורה הברורה והמוגדרת ביותר על פי חוק, כך שכל אימת שמתבצעת
הונאה ממונית ניתן להגיש תלונה בתחנת המשטרה ובבית המשפט, כמקובל בארץ ובעולם, הנה בכל הנוגע להונאה רוחנית, לניצול ציני של מצטרפים תמימים תוך שימוש בשיטות בלתי הוגנות מסוג "שטיפת מוח" אין הרשויות בתי המשפט ומחלקות המשטרה מטפלים בתלונות המוגשות בנושא זה. צורך דחוף קיים, אפוא, בחקיקה ובאכיפת החוקים בכל הנוגע לניצול, שיעבוד,והונאה "רוחניים" .
ההגדרה השלישית ל"כת" אותה נציג בזאת, יש בה מעין שילוב של האלמנטים שצוינו במאמרים הקודמים. קיימת, ב"כתות" כולן, תופעה של "יצירת תלות" תלותיות, כאשר המצטרף החדש, המאמין, או ה"מטופל", מאבד את עצמאותו, לעיתים אף את אישיותו, את בטחונו העצמי, והופך תלותי נפשית וכלכלית בארגון המוסדי של ה"כת" ובמנהיג .
דרכי היצירה של תלות
דרכי היצירה של תלות זו שונות ומגוונות, כפי שמראה רמי פלר, אולם הן מצטיינות בתיחכום ובעורמה. הנה, משעה שרכש המאמין החדש, המצטרף לכת, ידע בסיסי ב"תורת" הכת ובאידיאולוגיה שלה, בכל הנוגע לטכניקות, רעיונות ותירגולים, נדרש הוא לשמור על חשאיות, על סודיות, "לטובתו" כביכול. מעבר לכך, משעה שהוכנס המאמין "בסוד העניינים", נאמר לו שהידע שרכש עד כה אינו אלא ההתחלה והבסיס, ועל מנת להתקדם הלאה, מעלה מעלה בסולם ה"רוחני", עליו להשתתף בסדנאות נוספות, בתדירות גבוהה יותר, תוך השקעה כספית רחבה יותר, ופעמים רבות מתבקש הוא גם "לסייע" לכת, לחבריה ולמנהיגה, בעבודות שונות כ"תרומה" וכתמורה עבור ה"ידע" שנמסר לו ועבור ה"אמון" שניתן בו.
ההתניות הללו, שהמאפיין שלהם הוא כמובן הניצול, "לא ניתן להתקדם בלעדיהן" בתורת הכת .למאמינים נמסר, שההתקדמות והעלייה הרוחנית מותנים בתירגולים בלתי פוסקים, בתדירויות גוברות והולכות, ובהצטרפות פעילה יותר לתוככי הכת. במילים אחרות, תנאי הכרחי בל יעבור – להשגתה ולקיומה של האינדוקרטרינציה הרעיונית בכת היא הגברתם של ההיקפים והתדירויות של הפעילות, העמקתם של הביקורים וההשתתפויות, העצמת האינטנסיביות של כל הקשור בהצטרפותו של המאמין ל"כת". זוהי ההקרבה הנדרשת מהמאמין, כתמורה ל"שכר" הצפוי לו, שהוא, כאמור,ההתעלות בדרגות ה"רוחניות" .
דרכי היצירה של תלות בסינטולוגיה
הדוגמה המובהקת לכך היא השיטה המיושמת בכת ה"סיינטולוגיה ". שיטת ה"גשר" היא הדרישה מכל מאמין ב"כת", על מנת להתקדם ולהתעלות ב "רמות" של הידע ה"רוחני", לבצע כל שלב של "אודיטינג", שלב אחר שלב, כשבכל פעם נעשה האודיטינג ברמות נרחבות ואינטנסיביות יותר. הם קוראים לזה " אינטנסיב " , וכל סשן של אודיטינג עולה בסביבות 15000₪, כאשר מדובר ב- 12 עד 20 סשנים של אודטינג. ה "אודיטור " יושב למול ה"פרקליר", המצטרף החדש, הטירון, אשר הוא זה שמקבל את האודטינג תוך שימוש במכשיר ה" אימטר " . באמצעות שיטות כגון אלו מבצעים אנשי הכת את התהליכים על מנת שהמצטרף החדש יוכל לסיים את הקורס ו "לעלות על הגשר", להתקדם בדרגות. ככל שהקורסים הניתנים הינם ברמה מתקדמת וגבוהה יותר, נעשים יותר "אודיטינג" תוך שימוש בטכניקות נוספות. נמצא, אפוא, שתנאי חיוני לקיומה של כל "כת" ולהמשך ההתקדמות ב"מעלות הידע " של אידיאולוגיית הכת הוא : יישומן של טכניקות שטיפת מוח הולכות וגוברות יותר ויותר .
ישנן כתות רבות נוקטות בדרכי הונאה בלתי לגיטימיות תוך התחזות להיות מי שהם אינם. לשם כך, לומדים מדריכי הכתות, ה"אודיטורים", קורסים רבים, בהם מקנים להם מיומנויות – בהשפעה פולשנית ובהתערבויות עמוקות בנפש האדם. טכניקות המעוררות אירועים מנבכי העבר על מנת "להתנקות" או "להיטהר", מצויות לרוב בכל הכתות. כמו כן, נעשה בהן שימוש בתהליכים של אוט-סוגסטיה, טכניקות של היפנוזה אוטוריטטיבית, וכיו"ב שיטות של הפעלת השפעה לשינוי.
איך טכניקות אלו משרתת את כת הסינטולוגיה
ראשי כת ה "סיינטולוגיה" נוהגים להעביר למאמיניהם מסר, לפיו הם מתיימרים להיות בעלי הידע ה"אמיתי", ה"מוחלט" וה"בלעדי" בנבכי נפש האדם. המוטו של "רק אנחנו המבינים" ו "האמת נמצאת אצלנו", או "כל האחרים טועים /משקרים" חוזר על עצמו, בווריאציות שונות, בכל הכתות. פועל יוצא מכך הוא, שאנשי הכתות מתנגדים למדע, ובפרט למדעי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, ואף יוצאים חוצץ כנגד מחקרים מדעיים בתחומים אלו בכל הזדמנות, בריש גלי. לדברי רמי פלר, שמכיר את הכת מקרוב הטעם ברור : מחקרים פסיכולוגיים או פסיכיאטריים עלולים לסתור את אמונותיהם ולפרוך את האידיאולוגיה בה הם דוגלים. האמת המדעית עלולה ליצור בלב מאמיניהם 'דיסוננס קוגניטיבי', לערער את אמונתם, ובזאת הם אינם מעוניינים, כמובן. התנגדותם למחקרים מדעיים מוצאת את ביטוי ה הן בפירסומים פנימיים של הכת, והן בהתבטאויותיהם כלפי חוץ. לא בכדי התנגד ל.רון האברד ,מייסד ה"סיינטולוגיה", לכל תחרות שהיא על 'תורת נפש האדם' שלו. הוא הפקיד את נפשותיהם של "מאמיני ו חסידיו" בידי מדריכי הצוות שלו, ה"אודיטורים", אשר השתלמו – בקורסים שנערכו על ידו לשם הפצת רעיונותיו בדרכים של התערבות עמוקה ביותר בנפש האדם, "לעורר ארועים מהעבר", "לנקות את נפשו", "לזכך את נשמתו" וכדומה.
חזרתיות
טכניקות של שכנוע בלתי הוגן, בדרכי הונאה ושטיפת מוח, מופעלות בידי כתות. לדוגמה: מנהג ה"צ'אנטינג" בכת ה"הרי קרישנה", בו מתבקשים המאמינים, חברי הכת, לחזור באופן ריטואלי – על המנטרה "הרי קרישנה " אלף פעמים ביום. חזרה כה מרובה על מנטרה נועדה "לתכנת" את המוח בדרכי אוטוסוגסטיה חזקים, כשהכוונה ברורה : להביא את המאמין או את המצטרף החדש לאמץ, באופן תת מודע אם לא במודע, את ה'אינדוקטרינציה' של הכת. תופעות של חזרות רבות על "מנטרה " קיימות בכתות רבות, אם לא בכולן .
התערבות פולשנית בנפש
אמצעי השפעה נוסף בו נוקטות הכתות הינו ההתערבות הפולשנית לתוך נפשו של האדם פנימה. בעוד החוק מתיר התערבויות מעין אלו אך ורק לצרכי ריפוי וטיפול, ואף כאן רק בידי מומחים שהוסמכו לבצע פעולות מעין אלו כחוק כדוגמת חוק ההיפנוזה או חוק הפסיכולוגיה, הקובעים שטיפולים פולשניים ייעשו אך ורק בידי מומחים, אקדמאים, המחזיקים בתעודה ורשיון מאושרים כחוק, הרי שאנשי ה"כתות" מתירים לעצמם לבצע פעולות פולשניות מעין אלו ללא כל רישוי, הסמכה או פיקוח. החוק מתיר פעולות הכרוכות בהשפעה פולשנית על אישיותו של אדם אך ורק לצורכי טיפול וסיוע למטופלים, ואילו חברי ה"כתות" עוברים סדרות של "טיפולים", "סדנאות" למיניהן, לרוב במסווה
של הרצאות ו"קורסים", כשהמטרה העיקרית היא שכנוע לצרכי ניצול והשפעה בדרכים בלתי הוגנות. למרבה הצער, תחום זה פרוץ כיום, ונדרשת חקיקה כמו גם אכיפה של החוקים והתקנות בכל הנוגע להשפעה והתערבות בנפשו של האדם.
הבעיתיות הגדולה בטכניקות אלו
,שההתערבות הרבה המבוצעת בשנים האחרונות בנפש האדם, אצל ה"מטופלים", נעשית ברבדים עמוקים בהרבה מעבר למותר על פי החוק, ללא כל פיקוח, ואין פוצה פה ומצפצף, וזו לפי רמי פלר, שייסד המרכז לנפגעי כתות וראה את ההשפעה הרבה של הטכניקות, הבעיה המרכזית. פעולות מעין אלו מבוצעות בכל הכתות לסוגיהן. בכת ה"סיינטולוגיה", לדוגמה, מצהירים על כך בריש-גלי. דוברי הכת מתגאים בכך שבתהליך ה"אודיטינג " מצליחים אנשי הצוות שלהם להחזיר לאנשים או לעורר בהם זכרונות מאירועים שחוו בעבר, זכרונות שזה מכבר נשתכחו מהם, ואף להחזירם – ל"גילגול קודם". כאשר נשמעות הצהרות כגון אלו מפי מומחים עולמיים לפסיכיאטריה, כדוגמת דר בריאן ווייס מנהל המחלקה לפסיכיאטריה ב- Miami ,Mount Sinai Medical Center אשר הצהיר שביכולתו להחזיר מטופלים לעבר שלהם ואפילו לגלגולים קודמים, בשיטות של היפנוזה, יתכן שאפשר להתייחס לאמירות אלו ברצינות, משום שדבריו מאפשרים למומחים אחרים, בעלי שם, לבחון את קביעותיו ולבודקן באמצעים אמפיריים קליניים. ברם, אין הדעת סובלת שחבריהן של "כתות" יפעילו שיטות מעין אלו איש על רעהו ללא כל בחינה מדעית, פיקוח או רשיון. כאשר שיטות אלו מופעלות על המצטרפים החדשים לכתות, ברי לכל שהמטרה איננה טיפולית טהורה, אלא יש כאן נסיון לניצול תמימותו של המצטרף החדש להשפיע עליו לאמץ, שלא מדעתו, את האינדוקטרינציה של הכת, תכניה ואמונותיה. התחושה הטובה, תחושת הנועם והרוגע, אשר משרים על המאמין החדש במהלך הסדנאות, נועדה, כביכול, "לנקות מעליו" את אירועי העבר, את "זוהמת" האישיות הקודמת שלו, ולהעניק לו חווייה של שיבה אל חיק הטבע, אל היקום הבראשיתי, ומעל לכל, להשלות את אותם מצטרפים שכביכול נמצאים הם "בידיים טובות", בידי מומחים בעלי הבנה עמוקה בנפש האדם, בידי אנשים שכל רצונם אינו אלא בטובת ם. המנהיג, ה"גורו", מוצג תמיד כמי ששואף להיטיב לעולם כולו, להביא גאולה לבני הדור, ולכל הפחות לרומם את מאמיניו וחסידיו לעולם נפלא, רוחני, הנקי ממלחמות ומסכסוכים, ואשר לו, ורק לו, הדרך לישועה ולגאולה המובטחים .